שיחות האחרונות עם פרופסור עמציה ברעם, מומחה נודע לענייני המזרח התיכון, שופכות אור על הסטטוס הצבאי של חזבאללה והשפעת איראן על הקבוצה. במהלך שיחה עם מעריב, ברעם הפנה את תשומת הלב לכך שגם אם חזבאללה פעיל בפעולותיו, ישנה ריסון בולט בכל הנוגע לפריסת טילים כבדים אסטרטגיים. הוא הציע כי איראן מחזיקה בחזרה את הטילים הללו במכוון, מדגיש את ההשפעה הפסיכולוגית של איום פוטנציאלי על ישראל.
ברעם התייחס ליכולות הטילים של חזבאללה, ובעיקר למגבלות הטווח שלהן. הוא ציין כי אם כי חזבאללה עושה שימוש בנכסים צבאיים שונים, הירי الطويل טווח שלו מופרז מאוד כעת. הערכות נוכחיות מראות כי חזבאללה משגר כ-200 טילים ביום, הרבה פחות מהתחזיות הצבאיות הראשוניות של 1,500. צמצום זה מעיד על אובדן משמעותי בכוח האדם ובאתרי השיגור.
המומחה ציין כי מבנה הפיקוד המבצעי של חזבאללה נחלש, מה שמקשה על יכולת הקבוצה לבצע פעולות טילים בקנה מידה גדול. צה"ל, כך דווח, נטרל אלפי מפעילי חזבאללה, מה שמקשה על המאמצים המתואמים של הקבוצה.
בנוסף, ברעם ציין כי האחיזה של איראן בחזבאללה חווה לחץ בשל אובדן לאחר פגיעות בקרב קצינים איראניים בכירים, מה שמסבך את אספקת המשאבים הצבאיים. הוא הסיק כי איראן עשויה לנסות לארגן מחדש את שליטתה בחזבאללה בעתיד הקרוב.
לסיום דבריו, ברעם הדגיש כי עכשיו זה הזמן הקריטי עבור ישראל לאתגר את חזבאללה כל עוד זה עדיין פגיע. צומת זו מייצגת הזדמנות משמעותית לערער את פעולות הקבוצה ואת יכולות הפיקוד שלה.
צללי חוסר ודאות: הנוף המתפתח של חזבאללה ויציבות האזור
במסגרת הדינמיקה המורכבת של הגיאופוליטיקה במזרח התיכון, החזון של חזבאללה והקשר עם איראן נושאים השלכות עמוקות מעבר לכוח צבאי בלבד. בעוד שההערכות האחרונות מדגישות חולשות מבצעיות בחזבאללה, הן גם מעלות שאלות דחופות על עתיד היציבות באזור, על הנוף החברתי-פוליטי בלבנון, ועל השפעת איראן בעולם הערבי.
אחד ההיבטים המשמעותיים ולעיתים המתעוררים בחזבאללה הוא השפעתו על החברה הלבנונית. הפעולות הפוליטיות והצבאיות של חזבאללה שיחקו תפקיד משמעותי בעיצוב השיח הלאומי בלבנון. עם לחצים מקבילים מישראל ומהפנימיות, יכולתו המבצעית המופחתת של חזבאללה עשויה להוביל לריק של כוח. ככל שחזבאללה נאבק על הלגיטימיות שלו על רקע setbacks צבאיים, קבוצות חלופיות עשויות לקבל אחיזה בקרב הציבור הלבנוני, מה שעשוי להוביל להגברת המתחים הסקטוריאליים והיציבות.
הזירה הגיאופוליטית גם היא לא פחות מעניינת. הניסיון של איראן לאזן את השפעתה על חזבאללה עשוי לשקף את האסטרטגיות הרחבות שלה באזור. האחיזה המוחלשת עשויה לא רק להשפיע על יכולותיו הצבאיות של חזבאללה אלא גם לאפשר שינויים בנאמנויות כאשר איראן ממקדת מחדש את המשאבים. מדינות כמו ערב הסעודית ומדינות המפרץ עלולות למצוא הזדמנויות מחודשות להלחם בהשפעה האיראנית, דבר שעשוי להוביל למתחים אזוריים עמוקים יותר. זה יכול להניע חיפוש אחר בריתות, וליצור סביבה מקוטעת יותר, המזכירה את הדינמיקה של מלחמת העולם הקרה.
המחלוקות סביב חזבאללה קשורות גם לתפקידו הכפול כמפלגת פוליטית וכקבוצה צבאית. בעוד שחלק מהאזרחים הלבנוניים רואים על חזבאללה כמחאה נגד הפעולות הישראליות, אחרים מבקרים אותו על כך שהוא פרוקסי לאינטרסים האיראניים. חלוקה פנימית זו יוצרת דיון מתמשך בתוך לבנון: האם המדינה צריכה לאמץ אג'נדה לאומית יותר המרחקת אותה מהשליטה האיראנית, או האם שמירה על נוכחות צבאית של חזבאללה מציעה הרתעה הכרחית נגד איומים חיצוניים?
מהם היתרונות והחסרונות של המצב הנוכחי של חזבאללה? יתרון מרכזי הוא הפוטנציאל לנוף פוליטי מאוזן יותר בתוך לבנון, שבו קבוצות שונות, ולא שחקן דומיננטי אחד, יכולות לעסוק במבנה ממשלה יותר הוגן. לעומת זאת, החסרונות עשויים לכלול אי יציבות גוברת במקרה שקבוצות מתנגדים ינסו למלא את הריק שהשאיר חזבאללה המוחלש, מה שעשוי להבעיר עימות נוסף בתוך החברה הלבנונית שכבר נוטה להתרסקות.
שאלות מפתח מתעוררות כאשר חזבאללה מתמודד עם אתגרים אלו: מה יהיו ההשלכות על לבנון אם כוחו של חזבאללה ימשיך להחלש? האם זה יכול לדחוף את לבנון לעימות אזרחי או לפתוח מסלול לרפורמה וריענון הזהות הלאומית? ככל שהדינמיקה הללו מתפתחת, צופים, מנהיגים ואזרחים יצטרכו לנקוט בזהירות, לחפש לשמור על שיחה בונה בזמן שהם מתמודדים עם המציאות של תהליכי שינוי בכוח.
כשהמצב מתפתח, חיוני עבור בעלי עניין בינלאומיים לעקוב אחרי האירועים בזהירות. האפשרות של ניסיונות איראניים מוגברים להפעיל שליטה על חזבאללה או של ظهور קבוצות חדשות בלבנון עשויה להיות בעלת השלכות משמעותיות לא רק עבור שחקנים אזוריים אלא גם עבור הביטחון הגלובלי. הסיפורים הנלווים של היכולת הצבאית, הזהות הלאומית והמניפולציות הגיאופוליטיות ממשיכים לעצב את העתיד של לבנון ואת מקומו בזירה המזרח-תיכונית.
לגילויים נוספים, עיינו בסוגיה זו באתר BBC News ובאתר Al Jazeera.
