החקירה המדהימה של נאס"א על מאדים גילתה ממצא מפתיע שמעורר שאלות על טביעת הרגל של האנושות בחלל. מסוק שנשלח לכוכב האדום צילם לאחרונה שאריות של פסולת מעשה ידי אדם בחולות המאדימים. התמונה המהממת משמשת תזכורת לנוכחות המתמשכת שלנו מעבר לכדור הארץ, כאשר ברור יותר ויותר שאנו עשויים לא להיות הישות היחידה החוקרת עולמות רחוקים.
כחלק מהמשימה Mars 2020, הרובר "פרסברנס" של נאס"א נשא את מסוק "אינג'נואיטי", שהיה צפוי לקיים רק כמה טיסות. עם זאת, הוא הצליח להשלימן בסך הכל 72 טיסות, ומפגן את ההצלחה המדהימה של להיות כלי הטיס הראשון לבצע טיסה ממומנת על כוכב לכת אחר.
המסוק היה מתוכנן להגיע לאזורים שלא נגישים לרובר, תפס תמונות עוצרות נשימה של הנוף המארסי. בין הנופים המהממים הללו הייתה סצנה המתארת הריסות מהציוד ששימש להעברת "אינג'נואיטי" למאדים, מה שממחיש שההתערבות האנושית נגעה גם שם.
בנוסף, הגילוי הזה מראה את הבעיה המתרקמת שלנו עם פסולת חלל. עם כ-2,000 לוויינים פעילים המקיפים את כדור הארץ ועוד רבים שאינם פעילים, ההרפתקאות שלנו בחלל מגיעות עם השלכות סביבתיות משמעותיות. כאשר אנו ממשיכים לחקור את הקוסמוס, אנו ניצבים מול הדילמה של ניהול הלכלוך שלנו, תוהים אם משימות עתידיות יכללו מאמצי ניקוי על גופים שמימיים אחרים. החקירה של מעבר לכוכב הלכת שלנו עשויה לדרוש הרהור מעמיק יותר על נהיגת חלל אחראית.
האם האנושות משאירה חותם על מאדים? דילמת הפסולת נחשפת
הגילוי האחרון של פסולת מעשה ידי אדם על מאדים עורר דיון חדש לגבי ההשפעה הסביבתית של חקר החלל. כאשר מסוק "אינג'נואיטי" של נאס"א צילם תמונות של שאריות מהמשימה Mars 2020, מקבל על עצמו הכרחי יותר ויותר לחשוב על המשמעויות של ההרפתקאות שלנו בחלל ועל האחריות האתית שלנו כחוקרים של עולמות אחרים.
באופן סקרן, זו לא הפעם הראשונה שבה נמצאה ראיה לנוכחות אנושית על כוכבי לכת או ירחים אחרים. משימות קודמות, כמו תוכנית חקר הירח, חשפו שמקומות כמו הירח כבר זרועים בציוד מהחקירות הקודמות, כולל מודולים ירחיים ודגלים. נוכחותם של חפצים אנושיים מעוררת שאלות על שימור וכבוד לסביבות שמימיות אחרות. האם עלינו לראות את הגופים הללו כאזורי חקירה לא נגועים, או כאתרי שצריך להתאמץ לשמור עליהם מושלמים לדורות הבאים?
עובדה בולטת אחת על פסולת חלל היא ההשלכות הפוטנציאליות שלה. ככל שהפעילויות האנושיות מתפשטות למאדים ומעבר, עלינו להתמודד עם המציאות שטביעות הרגל הטכנולוגיות שלנו יכולות להשפיע על האקולוגיות הללו. פסולת חלל עשויה להקשות על משימות חקירה עתידיות, פוטנציאלית להוביל להתנגשויות בין חלליות פועלות לבין שאריות הפסולת, לא להזכיר את החובה המוסרית למזער את השפעתנו על סביבות לא נגועות.
יתרונות החקר האנושי כוללים התקדמות מדעית וחידושים טכנולוגיים. התגליות ממשימות מאדים הובילו לפריצות דרך ברובוטיקה, בהנדסה ואפילו במאמצי קיימות על כדור הארץ. עם זאת, הצדדים הפחות חיוביים מתגלים בהשלכות הסביבתיות של החקירות שלנו. הזיהום המתמשך של החלל יכול לסבך את זיהוי החיים החוץ-ארציים ולהשפיע על ההבנה שלנו לגבי בריאות הפלנטה שלנו.
מספר מחלוקות עולות מהנושא הזה: ישנם כאלה שטוענים בעד חקר מתמשך ורואים בכך צורך קרדינלי להמשך קיום האנושות, מדגישים את הצורך במשאבים ובהרחבה. מנגד, פעילים סביבתיים מצלצלים פעמוני אזעקה לגבי מה המשמעות של פעולות אלו עבור עולמות אחרים ואקו-סיסטמותיהם. האם מוסרי להעדיף את החקר האנושי על פני סביבות שמימיות?
שאלות רבות עולות בשיחה זו: מה צריך להיות הפרוטוקול לחקר חלל על מנת לנהל את הפסולת באופן אחראי? האם ישנן טכנולוגיות זמינות להקטנת ההשפעה הסביבתית של פעילויות אנושיות בחלל? וכמובן, כיצד ניתן להנחיל תרבות של אחריות בקרב המדענים והחוקרים הצעירים שצפויים לבוא?
האחריות לא שוכנת רק עם ממשלות וסוכנויות חלל. מוסדות חינוך ומקבלי החלטות חייבים לשתף פעולה כדי לקדם מודעות לגבי ההשלכות של החקירה שלנו. זה כולל שילוב אתיקה חללית בתכניות הלימוד המדעיות, עידוד הפיתוח של טכנולוגיות נקיות והקמת קווים מנחים בינלאומיים לחקר אחראי.
לסיכום, ככל שהאנושות מתקדמת יותר לעבר הקוסמוס, חשוב לשמור על איזון בין חקירה לבין ניהול אחראי. הגישה האדישה להשארת הפסולת שלנו בחלל עשויה להקשות על גילויים עתידיים, לסבך מאמצי קולוניזציה פוטנציאליים ולצמצם את שלמות הגופים השמימיים. הניהול הזהיר של טביעת הרגל האנושית שלנו יקבע לא רק את המורשת שלנו על כדור הארץ אלא גם במרחב העצום של החלל.
למידע נוסף על חקר חלל אחראי, שקול לבקר ב- האתר הרשמי של נאס"א.
