המשימה האחרונה של נאס"א קיבלה תפנית מבלבלת. לאחר שהיו על סיפון תחנת החלל הבינלאומית במשך 235 ימים, קבוצת האסטרונאוטים נתקל בתקלות בריאותיות בלתי צפויות לאחר חזרתם. מתיו דומיניק, מייקל בארט וג'נט אפס הוטרדו מהאתגרים שעמדו בפניהם עם החללית שלהם ובשל תנאי מזג האוויר הקשים, המשימה שלהם הוארכה.
לאחר חזרתם ב-25 באוקטובר, הם הועברו לבית חולים בפנסקולה, פלורידה, לצידו של הקוסמונאוט הרוסי אלכסנדר גרבניקין. בזמן שנאס"א שמרה על שתיקה לגבי בעיות הבריאות הספציפיות, דיווחים ציינו שאחד האסטרונאוטים היה צריך להישאר ללילה עקב מקרה רפואי שאינו היווה חובת דיווח. לאור רגולציות הפרטיות, נאס"א נמנעה מלזהות את האדם המעורב.
במהלך מסיבת עיתונאים האחרונה בחלל, האסטרונאוטים שמרו על שתיקה לגבי פרטי הביקור בבית החולים. בארט, אסטרונאוט מנוסה ורופא, הכיר באתגרים של טיסות חלל, רמז על התפתחויות בלתי צפויות במהלך המשימה שלהם. הוא הדגיש את החשיבות של הבנת ההתאמה האנושית לטיסות חלל ארוכות והציע כי הסברים יינתנו בהמשך.
המשימה שלהם, שהייתה מתוכננת במקור להסתיים באוגוסט, התארכה בשל בעיות טכניות שונות ומזג אוויר קיצוני, כולל ההוריקן מילטון. כאשר הם התאקלמו מחדש לחיים בכדור הארץ, דומיניק חשב על חוסר הנוחות הפשוטה של להיות בבית לאחר חודשים בסביבה של כביד החלל, ודוגמא לכך הם האתגרים הבלתי צפויים שהאסטרונאוטים נתקלים בהם לאחר המשימה.
סיכוני הבריאות של טיסות חלל: חקר ממדי חדשות של רווחת האסטרונאוטים
ההשלכות של משימות חלל ממושכות על בריאות האסטרונאוטים הופכות לבעיה דחופה יותר ויותר. בעוד שהמשימה האחרונה של נאס"א מדגימה את האתגרים המיידיים שניצבים בפניהם לאחר החזרה, היא מרחיבה את הבנתנו על ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח שאסטרונאוטים עלולים לסבול כאשר הם חוקרים את הקוסמוס. במיוחד, חוסר במידע חיוני ושקיפות בנוגע לדאגות רפואיות ספציפיות עלולים לגרום לחרדה בקהילת האסטרונאוטים ובין המשפחות שלהם, כמו גם בקרב הציבור הרחב.
אחת מהסכסוכים הבולטים שסובבים סביב משימות חלל ממושכות היא ההשפעה של כביד חלל על גוף האדם. מחקרים מראים כי שהות ממושכת בחלל עשויה להוביל לשינויים פיזיולוגיים רבים, עליהם יש צורך במחקר נוסף. לדוגמה, אסטרונאוטים עשויים לחוות אובדן מסת שריר, איבוד צפיפות עצם ושינויים בראייה. התאמות אלו לא רק מציבות סיכונים במהלך טיסות חלל אלא גם עשויות להוביל לבעיות בריאות מתמשכות עם החזרה לכדור הארץ.
בנוסף, מחקרים מראים כי חשיפה לקרינה קוסמית עשויה להעלות את הסיכון לסרטן, מחלות לב וכלי דם, ולתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית. חוסר האטמוספירה בחלל אומר כי אסטרונאוטים חשופים לרמות קרינה גבוהות יותר מאלו שעל פני השטח. זה מעלה את השאלה: כיצד יכולות סוכנויות חלל להפחית את הסיכונים הללו עבור משימות עתידיות?
היתרונות של חקר החלל מתועדים היטב. התקדמויות טכנולוגיות, תובנות על ביולוגיה אנושית, ושיתוף פעולה בינלאומי הם תוצאות מהותיות של מאמצים אלו. עם זאת, חסרונות משמעותיים, במיוחד דאגות בריאות לא פתורות, מציבים אתגרים אתיים לסוכנויות כמו נאס"א. ככל שהמשימות נמשכות לעבר מאדים ומעבר לכך, שמירה על בריאות האסטרונאוטים הופכת לעדיפות עליונה. כמה מדענים מציעים להשתמש בטכנולוגיות ש shielding מתקדמות או לפתח תרופות כדי להילחם בקרינה ובמחלות אחרות.
אזור נוסף של דאגה כולל את ההשפעות הפסיכולוגיות של משימות חלל ממושכות. אסטרונאוטים עשויים להתמודד עם בידוד, סגר ולחץ, מה שיכול להוביל לאתגרים בריאותיים נפשיים. התמודדות עם בעיות אלו דורשת מערכות תמיכה חזקות והתערבויות כדי לשמור על רווחת האסטרונאוטים במהלך משימות ארוכות. אילו אמצעים קיימים כיום כדי לתמוך באסטרונאוטים מבחינה נפשית ורגשית? סינון פסיכולוגי מקיף ותמיכה מתמשכת, כולל ייעוצים מרחוק וגישה לאprofessionals בריאות נפש, הם מרכיבים חיוניים בהכשרת אסטרונאוטים ובתכנון משימות.
האתגרים שהאסטרונאוטים מתמודדים איתם בחזרה ממשימותיהם משקפים שאלות רחבות יותר לגבי כיצד חברות מתכוננות לסביבות קיצוניות בחיים היומיומיים. הידע שנצבר מנסיעות חלל הוא קריטי למגוון תחומים, כולל מדע רפואי והכנה בתרחישים של אסונות על פני כדור הארץ, ומאפשר לקהילות לפתח אסטרטגיות טובות יותר כדי להתמודד עם חירום בריאותי.
לסיכום, ככל שהאנושות מגיעה לכוכבים, ההשלכות הבריאותיות של טיסות חלל ראויות לתשומת לב. חקר הבלתי נודע כרוך בסיכונים, אך הבנה והפחתה של סיכונים אלה יכולות לפתוח את הדרך לחקירה בטוחה וברי קיימא יותר.
למידע נוסף על משימות נאס"א ומחקר עכשווי על בריאות אסטרונאוטים, בקרו ב- נאס"א.
